עליות מתח
התרגיל: אחיזה במוט תליה ומשיכת הגוף כלפי מעלה בעזרת הידיים, עד לנקודה בה הסנטר עובר מעל קו המוט. המתעקשים ימשיכו לנקודה גבוהה יותר ויביאו את החזה העליון עד המוט.
השרירים הפועלים: (רחב גבי)
(דו ראשי) כמובן שאלה השרירים העיקריים תמיד יש עוד סנרגיסטיים.
מומלץ לראות ניתוח קינזיולוגי מלא, ראה מאמרים "ניתוחי קינזיולוגיה".
נחלק את התרגיל לארבע וריאציות:
1. אחיזה בפרונציה
2. אחיזה בסופינציה
3. אחיזה רחבה
4. אחיזה צרה
בואו נתחיל באחיזת פרונציה. בעת ביצוע התרגיל במצב רחב כפי שניתן לראות במפרק הכתף מתבצעת תנועת (קירוב), לעומת מצב צר שאז יתבצע במפרק הכתף התנועה (פשיטה).
ומה קורה במפרק המרפק?
באחיזה צרה מתבצעת כפיפה מלאה לחלוטין של ה (דו ראשי), לעומת אחיזה רחבה ששם נגיע במפרק המרפק לזווית של משהו כמו 100° בערך תלוי ברוחב.
ניתן לחשוב שבשביל לתת יותר דגש לגב נרצה לעבוד באחיזה רחבה וכאשר המטרה תהיה יד קדמי נשתמש באחיזה צרה בשביל לאתגר את השרירים שם.
מה המחקרים אומרים על זה?
בשנת 2014 יצא מחקר על התרגיל משיכת פולי (תנועה דומה לזו של המתח אם כי ישנם כמה הבדלים ביניהם) באחיזה צרה, אמצעית ורחבה, המחקר בדק את ההתקדמות בשרירים (דו ראשי, רחב גבי, טרפזים) ועוד.
הממצאים לא הראו שינויים והבדלים מובהקים בין הווריאציות, מה כן?
נמצא הבדל קטן לטובת אחיזה אמצעית ל (דו ראשי) בהקשר של היפרטרופיה בלבד. ובאחיזה רחבה נמצא חסרון של 4% בפיתוח כוח מרבי (נבדק ב RM6 ) לעומת אחיזה צרה ואמצעית שהיו כמעט זהים.
כלומר: שרירי הגב יעבדו בצורה דומה גם באחיזה רחבה וגם בצרה, אבל ככל שנצמיד יותר את הידיים, יכנסו עוד שרירים לפעולה ועוד עבודה ביד הקדמי אך לא תפחית מההתנגדות ומהעבודה של הגב.
ולכן אם נרצה לבחור באחת מהווריאציות כנראה שנעדיף אחיזה צרה או אמצעית שבהם נמצאו בכמה מדדים יתרונות מסוימים, מה שיהיה נוח יותר- יפיק יותר חזרות- יותר נפח ותוצאות מהירות יותר.
אבל אני מעדיף שלא לתת המלצה כזו גורפת מכיוון שהכל תלוי במכלול הדברים ואיך נראה שאר האימון. אתן דוגמא: אם שילבתם באימון גב את התרגיל חתירה בישיבה כנגד פולי עם V bar אז כבר יש לכם פשיטת כתף בעזרת התרגיל הזה ותרצו אם כך בתרגיל המתח לתת גם קירוב כתף על ידי אחיזה אמצעית/רחבה ולא צרה.
ולשם כך נצטרך מבט אישי יותר וממוקד יותר בתכנית האימון.
ונעבור עכשיו לסופינציה.
המדע מראה לנו היום שאין הבדל בין אחיזה רחבה לאחיזה צרה כשזה מגיע לסופינציה וישנה עליה בדומיננטיות של ה (דו ראשי) לעומת ה (רחב גבי) שעובד קצת פחות, וכמובן ככל שנצמיד יותר את הידיים יכנס עוד עזרה מהיד קדמי ללא השפעה על שרירי הגב שיעבדו באותה מידה.
וכאן שוב, לא ממליץ על משהו ספציפי אלא הכל תלוי במכלול הדברים ואפילו באימונים מסביב, ואתן דוגמא: אם ביום הקודם עשיתם אימון יד קדמית לא נרצה למחרת לעבוד על מתח בסופינציה או בפרונציה אחיזה צרה, אלא לעבור כנראה לפרונציה מצב רחב יותר כדי לתת יותר דגש לגב ופחות לזרוע.
כעת אתייחס לטענה שרצה לה בחדרי הכושר: "אם אתה רוצה גב רחב יותר, שילוש, תעבוד באחיזה רחבה, ואם תחפוץ בגב עבה יותר שים דגש לאחיזה צרה שכן זה יעבה לך את הגב".
לא. זה לא עובד ככה. אנחנו לא אומרים לשריר שלנו להיכן להתפתח אם לרוחב יותר ואם בעובי, את זה נשאיר לגנטיקה, אם אתם מעוניינים בגב עבה יותר אולי תתמקדו בתרגיל הדד ליפט, זוקפי הגב יכולים לתת מראה יותר עבה לגב.
ונסיים בכמה נקודות ודגשים שכדאי לשים לב אליהם.
1. שרירים מייצבים: השרירים המייצבים במתח הם שרירי הבטן אשר אמורים למנוע היפרלורדוזה בעמוד השדרה.
2. סוג המוט: משפיע על היכולת לבצע את התרגיל, כשהמוט עבה או מרובע או כל דבר אחר שמקשה על נוחות האחיזה הפוקוס יעבור מיד לאחיזה ופחות לביצוע נכון של התרגיל.
3. תנופה: לא אגיד לעולם שאסור להתנדנד ולבצע מתח עם תנופה מהרגליים, הכל תלוי מטרה. אם חייל יקבל עונש מהמפקד לעשות 20 עליות מתח הוא ינדנד רגליים כדי להקל על עצמו, מנגד אם אנחנו רוצים לפתח כוח ולא סתם למקסם חזרות נרצה לייצב את הרגליים ולעלות בצורה מבוקרת ובטכניקה מדויקת.
4. (אחז ותחל): בשונה מהרבה תרגילים שבהם מביאים את האינסרשן לאוריג'ין, כאן אנחנו עובדים הפוך ומביאים את האוריג'ין לאינסרשן ובכך מתרגלים גיוס יחידות מוטוריות שונה.
5. ביצוע: השלב הראשון בקונצנטרי הוא להתחיל מכיווץ השכמות כלפי מטה ופנימהDownward) (rotation ורק לאחר מכן למשוך כלפי מעלה בעזרת הידיים תוך כדי כיווץ השכמות לכל אורך התרגיל.
דב ג'ים בונה אנשים חזקים

